ארכיב

13 מפרקים עיקריים. מאפשרים תנועתיות, המפרקים מאפשרים גמישות, התקרבות והתרחקות. המפרקים מאפשרים להתרפק להתעגל להתחבק. 13 המפרקים : קרסוליים, ברכיים, מפרקי הירך, כתפיים, מרפקים, שורשי כפות הידיים ומפרק הראש. הגולגולת יושבת על חוליית האטלס ומאפשרת לו לנוע באופן מעגלי, תנודתי. ריקוד עם כל המפרקים מאפשר תנועתיות, התפתלות וזרימה. שיעור ניה בימי קורונה צולם במועדון שכניה

את ראשית תולדות צילומיי השיעורים אני חבה לקורונה. בתקופה זו צילמתי שיעורים על מנת לאפשר לתלמידים שלי לרקוד בבית כש לא התאפשר המפגש החברתי. כאן בצילום, מתקיים שיעור ניה בימי קורונה עם 4 תלמידות ניה, מתנדבות נהדרות, שלא יכולות להפסיק את השגרה של NIA שבועית: תודה למיכל, ורד, עדי ואוסי. תודה לישוב שלי שכניה, שאפשר לי בימים אלו להעזר במועדון ,לטובת כולם. הפוקוס הפעם היה על תחושת הבית, תחושה של מוקד פנימי ממנו אנו שואבים את הכוחות ואליו אנחנו יכולות

13 מפרקים עיקריים. מאפשרים תנועתיות, המפרקים מאפשרים גמישות, התקרבות והתרחקות. המפרקים מאפשרים להתרפק להתעגל להתחבק. 13 המפרקים : קרסוליים, ברכיים, מפרקי הירך, כתפיים, מרפקים, שורשי כפות הידיים ומפרק הראש. הגולגולת יושבת על חוליית האטלס ומאפשרת לו לנוע באופן מעגלי, תנודתי. ריקוד עם כל המפרקים מאפשר תנועתיות, התפתלות וזרימה. שיעור ניה בימי קורונה צולם במועדון שכניה

המונח גוף נפש, או כפי שנהוג לכתוב אותו ביחידה אחת- גופנפש, מתייחס לחיבור ואחדות בילתי ניתנת להפרדה שיש בין גוף ונפש. דמינו לעצמכם גוף אחד דינמי, בעל תנועה ותנודה מתמדת. גוף פיסי וגוף נפש. הגוף הפיסי זהו אותו גוף העשוי "חומר", גופינו בנוי מעצמות, שריריים, גידים, רקמות איברים חיוניים, דם, נוזלים. את כל אלו אנו רואים בעיניים שלנו ובאמצעים מיקרוסקופים. ישנו גוף נוסף בתוכנו- החושב, היוצר, הרעיונאי, גוף שיכול להמציא, לייצר חזון, לרצות, לשמוח, לחוש תקווה, להרגיש. במחקרי מוח כבר

זוכרים את ימי הסגר  של התקופה המשונה וההזויה הזאת של נגיף הקורונה? חווינו סגרים, נשארנו בבתים, נחשפנו ליתרונות העידן הטכלנולוגי. למדנו לנוע מול המחשב והשכלנו ללמוד את יתרונות הזום האגדי. ועל עצמינו למדנו איך אנחנו מגיבים לכל זה: כמה אנו חרדים, צייתנים, מכבדים, כועסים, מורדים ועוד,. הפעם ננוע עם איכויות מנוגדות: צמצום והגדלה. פתוח סגור, מרחביות וצימצום. נפגוש בגוף את היכולת שלנו לתפוס מקום ולהגדיל את תנועות הגוף, ניישר את המיפרקים ונאריך את הגוף.

לכבוד ה 1 במאי. חג של פועלים, נזכרת איך פעם איפשרו לתלמידי בית הספר לשבות בחג הזה. היום בימים של קורנה כשחלק גדול מהאוכלוסיה נמצא בח"לת כולנו מקווים חזור לעבודה רגילה. הפוקוס: תנועה, הנאה והנעה, ננסה לתת גם לגוף, לנפש, לחושים, לתחושות ולרגשות להיות נוכחים ופעילים. כי בניה הכל "פועל"…חג פועלים שמח.

הפוקוס של השיעור היום הוא "גמישות". תכונה כל כך  אבל ממש ממש גם נפשית. החיים דורשים מאיתנו להתגמש ולמתוח את הגבולות של עצמינו . מי לא מכיר את אתגר ההגמשה של הגבולות הנפשיים שלנו. שינויים בתכניות, הפתעות לא צפויות, מעבר ממצב למצב. כל אלו מאתגרים את יכולת הגמישות שלנו לשרוד בין מצבים. ההגמשה של הגוף קשורה למרווחים בין המפרקים וכמובן לשרירים ופעילותם. גמישות מתהווה, גימושת ניתן לייצר ולהפיק, עם תירגול ובשעת התרגול. הגמישות, תתפלאו מתקבלת דווקא דרך הרפיה, נשמיה וריווח

בשיטת ניה אין מכשירי עזר לפיתוח שרירים. אנחנו מדמים תנועות של התנגדות על ידי שימוש בטכניקות הלקוחות מאומנויות לחימה, אנחנו נעים בתנועתיות מרובה, משתמשים במקצבים שונים, אנחנו מוסיפים דימויים המעודדים משמעות יתרה לתנועה. כוחות רצון וכוח פיסי, קשורים בין היתר לאתגרים העומדים מולנו,  אלו מפתחים אצלינו כוחות. זהו פרדוקס יוצא מהכלל שאנו מכירים. האתגר מחזק. האם ידעתעם למשל ששחייה במים אינה מפתחת בניית עצם. אבל הליכה, ריקוד ומגע עם התנגדות קרקע מסייעים בבניית העצם. וניה היא שיטת אימון שמטרתה לקדם

נהוג לומר על העיניים שהם החלונות של הנפש. הם גם החלונות שעימם אנו גם סופגים את מראות החוץ. לעיניים יש משמעות חשובה בראיה קדימה ברמה הרעיונית. מבט חודר, מבט ממקוד זהו הלך נפש של התמקדות במטרה והליכה קדימה. ישנו את המבט על התמונה הרחבה. כאשר אנו מתבקשים להבין מורכבות. את שני סוגי המבט נפגוש היום בריקוד שלנו. ננסה לגייס את הגוף השלם במבט שלנו בזמן התנועה. ימינה שמאלה, מטה מעלה ועוד. נשים לב שעם העיניים אנו מניעים את חוליות צואר,

את השיעור הזה צילמתי בראשון בספטמבר. לכל אחד ואחת יש את האחד בספטמבר שלה. אצלי לפחות אין זכרונות בית ספריים. תקופה שבה אולי הייתי עוד חצי ישנה וחולמנית, לקראת לימודיי הכתיבה והקריאה. הראש הוא הפוקוס בשיעור הזה כי הוא איבר שדרכו נכנס המון מידע, נקלטים אליו הרבה גירוים והוא קולט המון. המוח הוא האיבר שבלעדיו אין חיים. לעיתים אנו נוטים לשכוח הפוטנציאל התנועתי של הראש. עם השנים תנועת הראש מאבדת את חיוניותה. אולי בשל אורח בחיים היושבני שלנו. בשיעור הפעם

ריקוד ניה, זו שיטה שהגיעה אלינו מארצות הברית. דבי רוסס ההוגה והמייסדת, החלה לפני 40 שנה להפיץ את שיטתה. היום היא בת 70 ולה אני חבה המון תודה על המפתח שנתנה לי לגופי, ולשמחת התנועה והחיבור המדויק לגוף ולנפש. בימים אלו הסטודיו בפורטלנד, נסגר. זהו סטודיו שליווה אותה ואותנו כתלמידות שנים רבות. שם הוקלטו שיעורים שמהם אני לוקחת השראה, שם נלמדו חגורות ניה שונות במסגרת הכשרת מורים. ניה זו שיטת ריקוד רחבה ועשירה מאוד. רעיון הריקוד ההוליסטי שנוגע בגוףנפש והרוח